ספרינגטיילס, או קפצנים (Collembola), הם פרוקי־רגליים זעירים שחיים בשכבת העלים, בחומר אורגני לח ובנקבוביות הקרקע. בטרריום ביו־אקטיבי הם חלק חשוב מרשת המזון — קטנים מכדי למשוך תשומת לב, אבל פעילים מאוד מתחת לפני השטח.
עובדה מעניינת: הם אינם חרקים
למרות המראה, קפצנים אינם מסווגים כיום כחרקים. לרבים מהם יש איבר קפיצה מקופל מתחת לגוף בשם furcula; כשהוא משתחרר הוא מעיף אותם הרחק מסכנה במהירות.
איך הם מועילים לקרקע?
קפצנים ניזונים בעיקר מפטריות, חיידקים, אצות וחומר צמחי מתפרק. הם מפוררים שאריות, מפזרים נבגים ומשפיעים על קהילות המיקרואורגניזמים. הפעילות המשותפת שלהם ושל חיידקים ופטריות מאיצה פירוק ומינרליזציה — התהליך שמחזיר חומרי הזנה לצורה הזמינה לצמחים.
מדויק יותר לומר שהקפצנים שותפים למחזור הדשן הטבעי בקרקע. המיקרואורגניזמים מבצעים חלק גדול מהפירוק הכימי, והקפצנים מווסתים, מפזרים ומעודדים את פעילותם.
איך לעודד התרבות בריאה?
- לחות יציבה: שמרו על מצע לח ומאוורר, לא מוצף ולא יבש לחלוטין.
- מזון רציף: עלי שלכת, עץ מתפרק ומעט חומר אורגני מספקים שטח מחיה ומזון. הימנעו מהאכלת יתר.
- מסתור: מוס, קליפות עץ ופחם נקבובי מגינים מיובש ומאור ישיר.
- ללא חומרי הדברה: תרסיסים נגד חרקים ופטריות עלולים לפגוע גם בצוות הניקוי.
- סבלנות: אוכלוסייה גדלה לפי כמות המזון והלחות; היא אינה צריכה להיראות בכל רגע כדי לעבוד.
מתי צריך לבדוק את האיזון?
המון קפצנים על הזכוכית עשויים להעיד על מצע רטוב מאוד, הצפה או מחסור בחמצן. מנגד, היעלמות מוחלטת לאחר ייבוש ממושך מצביעה על תנאים שאינם מתאימים. כוונו את הלחות בהדרגה ואל תנסו „להאכיל” את המערכת בכמויות גדולות.