מצע טוב אינו רק אדמה. בטרריום ללא חור ניקוז הוא בנוי כמערכת שכבות שמרחיקה עודפי מים מאזור השורשים, שומרת על אוורור ומונעת מהחלקיקים הדקים לסתום את שכבת הניקוז.
סדר השכבות, מלמטה למעלה
- שכבת ניקוז: חלוקי נחל קטנים, טוף או חרסית מורחבת. בכלי קטן מספיקים לרוב 1–2 ס״מ; בכלי עמוק אפשר יותר.
- פחם גנני: שכבה דקה של פחם פעיל או גנני מסייעת בספיחת ריחות וחומרים אורגניים — במיוחד במערכת סגורה.
- שכבת הפרדה: רשת דקה או מעט ספגנום מונעים מהמצע לרדת אל הניקוז.
- מצע השתילה: תערובת לחה אך לא בוצית, בעומק שמאפשר לשורשים להתבסס. לצמחים טרופיים מתאימה תערובת מאווררת עם חומר אורגני, קוקוס או כבול, קליפות ופחם דק.
- שכבת גמר: מוס, אבנים או חצץ דקורטיבי — במידה שאינה חונקת את פני המצע.
כמה מים מוסיפים?
מעט. המצע צריך להרגיש לח ולהתגבש בלחיצה, בלי שמים יטפטפו ממנו. בטרריום סגור קל להוסיף מים בהמשך וקשה מאוד להוציא עודפים.
שלוש טעויות נפוצות
- שכבת ניקוז ללא הפרדה, שמתמלאת במהירות באדמה.
- מצע דחוס מדי שאינו מכניס אוויר לשורשים.
- השקיה לפי לוח זמנים במקום לפי מצב העיבוי והמצע.
העומק המדויק משתנה לפי גודל הכלי, סוגי הצמחים וכמות המים. המטרה היא מערכת מאוזנת — לא נוסחה קשיחה.