רווחת בעלי החיים היא נקודת המוצא בתכנון. סרטני ערפד מהסוג Geosesarma הם סרטני מים מתוקים חצי־יבשתיים, ולכן הם זקוקים לפלודריום שמאפשר בחירה חופשית בין יבשה לחה לבין אזור מים פעיל — לא לכלי נוי קטן ולא לאקווריום מלא.
יש להקדיש לפחות 30% משטח המחיה לאזור של מים זורמים ונקיים. הזרימה צריכה להיות עדינה ובטוחה, ללא יניקה חשופה, ולכל נקודה במים חייבת להיות דרך יציאה קלה אל היבשה.
תכנון המרחב
התחילו ממין מזוהה וממספר הפרטים המתוכנן. תכננו לפחות 30% מים זורמים ואת יתרת המרחב כיבשה לחה ומפותחת, עם מעברים מתונים בין האזורים. עומק המים צריך לאפשר טבילה מלאה והשלת שריון, אך ללא מלכודות, מערבולות או דפנות חלקות שמונעות יציאה.
יבשה, מסתורים ובטיחות
- השתמשו במצע לח ועמוק מספיק לחפירה, עם עלי שלכת, שעם, אבנים ושורשים.
- צרו יותר מסתורים ממספר הסרטנים, ובמיוחד מקומות מוגנים בזמן התנשלות.
- התקינו מכסה הדוק ומאוורר: סרטני ערפד מטפסים ובורחים דרך פתחים קטנים.
- ודאו שכל אבן או גזע יציבים ואינם יכולים לקרוס על מחילה.
מים ואקלים
האזור המימי זקוק למים מתוקים מטופלים, תנועה רציפה, סינון עדין ותחזוקה קבועה. יש להגן על פתחי המשאבה בספוג צפוף כדי למנוע לכידה של סרטנים צעירים או בוגרים. טווחים מדויקים משתנים בין מיני Geosesarma, אך מגדלים רבים עובדים סביב 24–28°C ובלחות גבוהה. מדדו טמפרטורת אוויר ומים ואל תניחו שהן זהות.
לפני הכנסת בעלי החיים
הריצו את הפלודריום מראש עד שהזרימה, הטמפרטורה ואיכות המים יציבות. בררו את המין, היחס בין זכרים לנקבות והתאמת הקבוצה. אין לערבב מופעי צבע או מינים ללא זיהוי, ואין לשחרר בעלי חיים או צמחים לטבע.
זהו מדריך תכנון כללי ולא תחליף להנחיות ממגדל אחראי או מאיש מקצוע שמכיר את המין המדויק ואת תנאי המים המקומיים.